<h1>סמ"ג עשין סימן קמ"א</h1>
<h2>דף כה.</h2>
כתוב בפרשת שלח (במדבר ט"ו י"ח—י"ט) דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם בבאכם אל הארץ אשר אני מביא אתכם שמה, והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה לה'. תניא בספרי משונה ביאה זו מכל ביאות שבתורה שבכולן נאמר כי תבאו והיה כי יביאך לפיכך כולם למדות זו מזו דכיון שפרט לך הכתוב באחת מהם שאינה אלא לאחר ירושה וישיבה אף כולם כן אבל זו נאמר בבואכם ללמדך שמשנכנסו לארץ נתחייבו (ע"פ לשון רש"י בפי' עה"ת), אי בבואכם יכול משנכנסו לה שנים ושלשה מרגלים תלמוד לומר בבואכם בביאת כולכם אמרתי לכם ולא בביאת מקצתכם (כתובות כ"ה א'). שנינו במסכת חלה פרק שני (מ"א) פירות חוצה לארץ שנכנסו לארץ חייבים בחלה, יצאו מכאן לשם רבי אליעזר מחייב ורבי עקיבא פוטר. ובספרי דורש כל זה משמה, החיוב הוא שמה, ורבי אליעזר שמחייב ביצאו מדכתיב והיה באכלכם מלחם הארץ בין בארץ בין בחוצה לארץ.
